תיאום צפיות וגיבוש חוזה טיפולי 

ובכן, מה עכשיו? – שואל ההורה. בחרתי מטפל שנראה לי אמין, מקצועי, מנוסה ומתאים כרגע ליכולות שלי. מה עושים? כאן אין חוזה, הרי זה לא קבלן שיפוצים. אז מה עושים?

תיאום ציפיות וגיבוש הסכם ברור בכתב או בעל פה הם חלק משמעותי מהברית הטיפולית שמתגבשת בתחילת תהליך ההתערבות.

פגישת ההכרות

• תארו את הילד באופן ענייני, ממוקד ומהימן: מה מאפיין אותו, מה הוא אוהב, במה הוא טוב, מה תחומי העניין שלו, במה הוא מתקשה, ממה הוא נמנע..

• שתפו את המטפל במידע על טיפולים ואבחונים קודמים, בהעדפות ובצרכים שלכם: באיזו תדירות חשוב לכם לקבל עדכון מהמטפל? האם תסכימו לחתום על ויתור סודיות שיאפשר לו להחליף מידע עם מטפלים אחרים או שמא תעדיפו לשמור את הטיפול בסוד? האם תרצו תמונת מצב ברורה ומהימנה על מצבו של הילד ועל קצב התקדמותו – גם אם התיאור יכאיב לכם, או שמא תעדיפו לצמצם שיחות על תחומי הקושי?

• נסו להבין את גישתו הטיפולית ואת תכנית ההתערבות שמציע המטפל: מה שלבי העבודה, באיזה תחומים הוא יטפל ובאיזה לא, מה עמדתו לגבי קשר עם הורים / צוות חינוכי ומטפלים אחרים, מה תפיסתו הטיפולית ביחס לילדים בכלל ולילדים בעלי צרכים מיוחדים בפרט.

• הגדירו את יעדי הטיפול בצורה ברורה, קונקרטית, מציאותית ותואמת ליכולות של ילדכם: מה אתם מצפים שיקרה במהלך הטיפול?, איזה שינוי ספציפי תרצו שיקרה בטווח של כחצי שנה מהיום? לצורך הגדרת היעד בצורה מאוזנת ומציאותית נסו לדמיין את ילדכם בעוד כחצי שנה – עם עזרה מקצועית לעומת מצבו בלי עזרה מקצועית.

• הבהירו את חלוקת התפקידים ביניכם לבין המטפל ובינו לבין הצוות החינוכי והמטפלים האחרים. כך לדוגמא יש מטפלים ששולחים משימות במרווח הזמן שבין פגישה לפגישה ויש המבקשים מההורים להימנע מלמלא תפקיד של מטפל, יש המעדיפים להיות בקשר ובתיאום מלא עם הצוות החינוכי ו/או עם מטפלים אחרים ויש הנמנעים מכך.

• סכמו את אמצעי הקשר לרבות קשר בדוא"ל, בטלפון או פנים אל פנים. יש מטפלים הנוהגים לקיים פגישת הורים אחת למספר שבועות בתשלום ויש המסתייגים מכך. יש המקיימים פגישות הדרכה קבועות להורים במקביל לפגישות עם הילד.

• תאמו יום ושעה קבועים למפגשים עם הילד. כמו כן סכמו עם המטפל את עלות הטיפול, אמצעי ותדירות התשלום.

מה להגיד לילד?

התקדמנו. כבר בחרנו מטפל וגיבשנו איתו הסכם. איך מסבירים לילד? מה אומרים לו?

ובכן, כעת הגיע הזמן לדבר עם הילד בגלוי.

שוחחו איתו כשהוא ערני, פנוי, רגוע וקשוב.

• בגיל צעיר הציגו את הטיפול כחוג מהנה אליו החלטתם לרשום את הילד. תנו לו דוגמאות לפעילויות בהן הוא יתנסה במסגרת ה"חוג".

• ספרו לילד על יחסו החיובי של המטפל לילדים.

• תארו לילד את מקום הטיפול ותכולתו. ציינו חפצים שלהערכתכם ימשכו ויעניינו אותו.

• תנו לילד אשראי לבטא רגשות וחששות שונים בחופשיות. היו בטוחים בעצמכם ונסו להרגיע את חששותיו מהבלתי ידוע. תנו לו הרגשה שהוא יכול לבטוח בכם ולסמוך על שיקול הדעת שלכם. הימנעו מלשתף אותו בחששות ובלבטים שאתם עצמכם חוויתם בשלבים הקודמים.

• אפשרו לילד לשאול שאלות ותנו לו תשובות אמינות שירגיעו את חששו. היו בטוחים בעצמכם.

• בשלב בו הילד מודע ומכיר בקשייו הסבירו לו שההתערבות נועדה לתת לו כלים ולסייע לו להתמודד עם קשייו השונים.

האם בחרנו נכון?

אנחנו בטיפול. משקיעים זמן / כח / כסף, משתפים פעולה..

מרוצים? לא מרוצים?

איך נדע? לפי מה נעריך את העבודה של המטפל?

• תאמו פגישת מעקב עם המטפל. בקשו שייתן תמונת מצב עדכנית תוך השוואה למטרות שהגדרתם בתחילת התהליך. במה לדעתו הילד התקדם, במה הוא מתקשה ומה עוד נחוץ לו? מה היעד הבא של המטפל? במה הוא מתכנן להתמקד?

• הקשיבו לתחושות הבטן שלכם: מה אתם מרגישים במפגש עם המטפל? עד כמה אתם שבעי רצון מהתקשורת איתו? האם אתם בהרגשה שיש ביניכם שפה משותפת? האם אתם נהנים ונתרמים מהמפגש איתו?

• האם הילד מתקדם? האם אתם בתחושה שהילד נמצא בתזוזה, חווה חוויות הצלחה, עובר תהליך של התפתחות ושינוי או שמא מצבו נשאר כשהיה? מה לדעתכם היה מצבו של הילד – בלא ההתערבות הטיפולית? האם ישנה הטבה בתפקודו של הילד בבית ובמסגרת החינוכית בהשוואה לעבר?

• העריכו את טיב הקשר בין הילד לבין המטפל: האם הוא מזדהה ומושפע ממנו? האם הוא פתוח ומשוחרר במפגשים איתו? מה מצב רוחו הכללי של הילד? שימו לב: לא אחת קורה שעצם ההתערבות הטיפולית מאלצת את הילד להכיר בקשייו, לגייס כוחות ולהתמודד איתם פנים מול פנים. נסו להבחין בין יחסו של הילד למטפל לבין יחסו לטיפול עצמו.

• האם המטפל עושה כמיטב יכולתו כדי להפיק מהמפגש עם הילד את המרב או שאתם בתחושה שהזמן נמרח ולא מנוצל כראוי? האם הוא מנסה לצמצם עלויות ומתאמץ להשיג תוצאות בטווח זמן קצר ככל האפשר?

• האם המטפל פנוי, נותן מעצמו, מקדיש זמן ומחשבה לכם ולילד או שמא הוא עסוק בשל עומס לקוחות, אינו פנוי, נמנע מלחרוג מגבולות הזמן שסוכם, מתחמק מלהקשיב או לשתף אתכם?

• האם המטפל פתוח ומקפיד על שקיפות, מתייעץ ומשתף אתכם גם בקשיים שהוא חווה עם הילד או שמא הוא מציג תמונת מצב טובה מכפי שהיא במציאות?

• סיום התהליך: האם אתם בהרגשה שמיציתם והשגתם את מרבית היעדים שקבעתם?

מסקנות:

תחושה כללית לא טובה, לא מרוצים, מרגישים תקועים:

• תובנות והפקת לקחים: ממה בדיוק אינכם מרוצים? איזו מטרה לא השגתם? מה לא עובד בשבילכם? ממה התאכזבתם?

• סלחו לעצמכם: כולנו שוגים אף שלעיתים קשה להודות בכך. הרבה פעמים אנחנו מאשימים אחרים או מרגישים אשמים ושופטים את עצמנו בחומרה יתרה. זכרו שבנסיבות הקיימות עשיתם כמיטב יכולתכם. המשיכו הלאה.

• קבעו טווח זמן: עד מתי תרשו לעצמכם להסתובב עם הרגשה כזו? הגדירו מועד ברור בו תקבלו החלטה ותממשו אותה.

• הגדירו את היעד הבא: היו ערניים לגבי התובנות והלקחים שהפקתם ויישמו אותם.

שביעות רצון גבוהה, בחרנו נכון:

המטפל המקצועי תומך גם בכם כהורים. הוא עוזר לכם לקבל את הילד שלכם בלא תנאי ונותן לכם כלים שעוזרים לכם לתמוך בילד בצורה מיטבית. הוא מעודד ונותן לכם כוחות ללוות את ילדכם להתמודדות מקדמת. והילד? הילד מתפתח ומשפר את תפקודו. הוא מבטא את הכישורים שלו ולומד להתמודד עם קשייו. בסופו של דבר הוא מרוצה מעצמו.

אם הגעתם עד הלום אז כנראה שאתם שולטים במצב ומשיגים את המטרות שלכם. אתם מובילים את ילדכם ותורמים להתפתחותו. יישר כח!